אם לא כי צורם מכרם. לעשות בהם כמו שנפשם חפצה. ולא עוד אלא וה׳ הסגירם. כי המוכר את עבדיו אינו מחויב להביא אותם לבית הקונה. אלא הקונה מוציא אותם מבית המוכר אבל אותנו לבד שהצור מכר להם עוד הסגיר אותם דבל״ז אפי׳ אם באמת עשה את ישראל כדגי הים כרמש לא מושל בם כמאמר חבקוק הנביא מ״מ איך אפשר דשנים יניסו מן הים רבבות דגים בפ״א. וגם זה לא אפשר לומר דהוא כח אלוה נכר לפי טעותם דגם זה ידוע לכ״ע דניסא לא עבדי כדאיתא בברכות ד״נ כ״ע ידעי דמאן עביד ניסא קוב״ה. וא״כ יש להבין דרק בהשגחת ה׳ אשר מסר בדרך למעלה מה״ט לידם והוי ניסא לפורענות דאיכא כדאיתא חולין דקכ״ז א׳:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 32 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb