העמק דבר על דברים · פרק 32 · פסוק 31

כי לא וגו׳. עתה מבאר איך יבינו לאחריתם מה שיהיה להם:

כי לא כצורנו צורם. צורנו אע״ג שמכרנו והסגירנו מ״מ בידו לשבור את החבית ולשמור את יינו. כך אע״ג שנתן להם רשות לעשות בנו מה שנפשם חפצה ומ״מ בידו ית׳ לשמר את כח הפנימי של ישראל שלא יכלה ח״ו. וכאשר הבטיח ה׳ למשה בברית אחר העגל לעשות נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים במקום שיהי׳ חשש כליה כמש״כ בס׳ שמות ל״ד י׳. אבל לא כן צורם כאשר יגיע אידם מי ישמרם שלא יאבדו ולא ישאר זכר למו כאשר אנחנו רואים באמת שלא נשאר מהכשדים שורש וענף:

ואיבינו פלילים. עוד טעם שיש להם להבין אחריתם שיהיה הרבה גרוע ממנו שהרי אנחנו אע״ג שהרבה חטאנו. מ״מ יש בנו רב חסד כטבע בני אברהם יו״י משא״כ אויבינו עושים מעשים אשר לא יעשו בין אדם לחבירו וזהו משמעות פלילים. [ועי׳ באיכה רבה פרשה ד׳ עה״פ היו לברות למו וגו׳ אמר הקב״ה לא הניחו אותי לפשוט ידי בעולמי כו׳]: