זכור וגו׳. אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת אל תספר לה״ר וזכור וגו׳ רש״י בשם ספרי ואינו לפי פשט ענין הכתוב שהרי אינו מדבר בענין לה״ר אלא בשמירת דיני צרעת. ורשב״ם פי׳ שלא יהי׳ עליך שמירת דיני צרעת למשא. שהרי גם מרים נהגה כך ולי נראה עפ״י שביארנו בס׳ במדבר י״ב י״א דאהרן ביקש ממשה שלא יחשוב לעון מה שנואלו והוציאו שם רע. וזה העון חמור מלה״ר לחוד. ואינו מתכפר אלא בתורת המצורע ולא בצרעת לחוד. והנה הקב״ה לא קיבל בקשת אהרן ואמר תסגר מרים ודן אותה בעונש מוציא ש״ר אף על גב שבשוגג וטעות דברה על משה בשקר. דבחטאים שבין אדם לחבירו אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד וזהו דבר הכתוב כאן שלא יקל בעצמו ויחשוב דכבר יש לו כפרה בצער צרעת לחוד וא״צ עוד לטפול דיני צרעת. לא כן הדבר זכור את אשר עשה וגו׳ שגם היא חשבה לדון בעון הקל ולא הועיל לה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 24 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb