העמק דבר על דברים · פרק 24 · פסוק 8

השמר בנגע הצרעת. סתם נגע אינו אלא עפ״י סימני טומאה דוקא כמש״כ בפ׳ נגעים:

לשמור מאד. היינו שלא יקצץ הבהרת:

ולעשות. שיבא לכהן ולא יסתיר הדבר:

ככל אשר יורו אתכם. אחר שיבא לכהן:

כאשר צויתם. ולא כתיב כאשר צויתיך כמו לעיל גבי שחיטה אלא משום דתנן שלהי פ״א דחגיגה דנגעים מקרא מרובה והלכות מועטות. וא״כ לא בא הקבלה ע״י משה כל הנצרך אלא בבוא מעשה לידי כהן הוא מדקדק בקראי והיינו מה שכתב הראב״ד בת״כ פ׳ מצורע שכהן שבא אליו צרעת מראה לכל כהנים שבעירו ומלמדם איך להורות שהוא משום שאין בזה קבלות ומשניות כפי ההכרח ובשעת מעשה יש לדקדק ולהורות והכח ניתן לכהן או לחכם שבדור והוא יאמר לכהן. מש״ה כתיב כאשר צויתם שיהיה אז הערה בד״ק לדקדק בקראי ולהורות למעשה וכיב״ז להלן ל״א י״ד ע״ש:

הכהנים הלוים. היינו ת״ח כמו שביארנו לעיל י׳ ט׳ דודאי יותר טוב וראוי שיהא הכהן הרואה בעצמו חכם משילך אצל ע״ה ויאמר כדבר חכם שבישראל: