העמק דבר על דברים · פרק 29 · פסוק 12

למען הקים אותך היום לו לעם וגו׳. עוד היום על תוקף העונשים מלבד פיוס הא׳ שנתבאר שנדרש להיות כן כדי שיגיע מזה קידוש שמו ית׳ שלזה נוצרו. וזה אינו פיוס אלא על יסורים שמגיע מאוה״ע שכסו עלינו צלמות. אבל על חליים רעים ונאמנים בעונשי שמים אשר אין בזה קדה״ש אין בזה פיוס כלל. ע״ז אמר עוד שהוא כדי להקים אותך להיות לו לעם. ומשמעות עם כבר ביארנו לעיל כ״ו י״ח מלשון אנשי חיל המיוחדים מכל המדינה. הן במה שהמה מושגחים ביחוד מן המלוכה במלוי כ״צ לכל אחד לפי ערכו. הן במה שנענשים ביותר על העותם בעונשי הגוף יותר מעונשי אנשי המדינה משום שנקראים על שמו ויש בהעותם בזיון המלך. כך ההבדל בין אוה״ע לכלל ישראל דאוה״ע המה כעבדים יושבי הארץ. ועדת ישראל בכלל המה אנשי חילו ואע״ג שביארנו שם דת״ח ביחוד המה נמשלים לבעלי מלחמתו של הקב״ה. והמה נקראים עמי ביחוד כדאיתא בב״מ דל״ג והגד לעמי פשעם אלו ת״ח וכו׳. מ״מ גם כל ישראל המה אנשי חילו אלא הנ״מ הוא כמו שיש במלוכה שני אופני אנשי חיל. א׳ שהם מופרשים לכך וחרבם על ירכם תמיד ואנשים אלו ניזונים מאוצר המלך. ב׳ שהמה עוסקים בצרכי עצמם כל היום אלא שמכ״מ אוחזים החרב שעה אחת בכל יום. למען שבעת המלחמה יהיו גם המה במלחמת המלך. כך ת״ח איש חרבו של תורה על ירכו תמיד והמון ישראל עוסקים בצרכי עצמם אלא שמניחים תפילין וקורין ק״ש שעה אחת בכל יום וזהו במקום חרבה של תורה כדכתיב בתפלין למען תהי׳ תורת ה׳ בפיך וכמו שביארנו בזה הפסוק ואחר שישראל בכלל עמו נושאי מלחמתו ע״כ העונשים על עונותיהם מוצקים יותר משל אוה״ע בעונשי הגוף וזהו דבר משה למען הקים אותך היום לו לעם שומרי מלכותו ונגד זה הוא יהיה לך לאלהים. משגיח ביחוד כאשר דבר לך בשעת מ״ת ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו׳. מש״ה העונשים חמורים משום שיש בזה חה״ש שהרי אתם נקראים על שמו: