משפט הכהנים. במס׳ חולין דק״ל איתא דמש״ה כתיב משפט ללמדנו שהמתנות דין. ופי׳ דלא משלחן גבוה קזכו אלא שהוא ממונו. ולפי הפשט משמעות משפט כך ראוי להיות אחר שאין להם חלק בישראל אם כן נדרשים כל ישראל להספיק צרכיהם ההכרחי מש״ה כך משפטם ליתן להם חלק יפה בבשר ובדגן תו״י וגז לכסות. ומש״ה כתיב דגנך תו״י ולא כתיב כל זרעך לפי דעת הגאונים והרמב״ם אלא משום דאלו חיי הנפש ומש״ה המשפט להיות כן וכמש״כ לעיל י״ד כ״ג ע״ש:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 18 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מאת זבחי הזבח. הוא מיותר והכי מיבעי מן העם מן הזבח. אלא ללמדנו דאפילו כהן עצמו אם הוא טבח תמידי חייב במתנות כדאיתא שם דקל״ח כהן קצב שנים ושלש שבתות א״צ ליתן יותר מכאן חייב ליתן ופרש״י שהוא מה״ת. והתוס׳ הקשו א״כ מ״ש שנים ושלש שבתות. ולדברינו מבואר דלשון זובחי הזבח משמע אחר שהוחזק לקצב. וחייב לרבי אחר שתי פעמים ולרשב״ג שלש פעמים מיקרי חזקה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb