העמק דבר על דברים · פרק 9 · פסוק 28

מבלי יכולת ה׳ וגו׳. בזה היה שנוי מנוסח שעל ההר דשם אמר למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם וגו׳ משום שזה היה בשעה שאמר ה׳ לכלות לגמרי. והיה החשש שיאמרו דמתחלה הוציאם כדי לכלות. ולא כדי לעשות אותם לו לעם. אבל כאן שניחם ה׳ אלא שביקש להשמיד זה הדור ולהשאיר הטף עד שיגדלו ויבאו לא״י. ובטל זה החשש אלא שיאמרו שאינו יכול להכניס לא״י ואינו רוצה אלא לעשות ממדבר ישוב ולהושיב את הטף. ומשום שהוא שנא אותו הדור ע״כ הרגו. וזהו טענת משה עצמו במרגלים לפי שהיתה תחלת הגזירה שם להשמיד את הדור כאחד ולהשאיר את הטף כמו שביארנו שם. וטען ע״ז שיאמרו מבלתי יכולת ה׳ וגו׳ וישחטם במדבר. אלא שכאן אמר שיאמרו ומשנאתו אותם הוציאם להמיתם במדבר וגם זה מדויק הכל יפה בשעתו. דשם שהיו בקדש ברנע סמוך לא״י והיה נוח ליכנס לא״י אפילו בלא נס נגלה טוב לומר החשש שלא משנאה הרגם דזה ודאי דבר רחוק. אלא משום כדי שלא יכנסו מדעתם וזה אין יכולת לכבוש הכנענים. וג״ז אין רצון לה׳ שיכלו הכל ביד הכנענים שהרי ברור לכל שרוצה הקב״ה לעשות ישראל לעם ע״כ שחטם כדי שיתרצו הטף לשבת במקום אחד עד שיהי׳ באותו מקום ישוב. משא״כ כאן שמן הנמנע היה ליכנס בע״כ שהרי מחורב עד א״י מקום מדבר גדול ונורא וא״כ אם היה רצון ה׳ מבלתי יכולת לכבוש הכנענים שישארו במדבר למאי ישחט זה הדור הרי היה די במה שלא היה מנהיג אותם בענן ובעמוד אש במדבר משום זה הי׳ ההכרח לומר שיאמרו דמשנאתו את הדור הזה חשבם מתחלה להמיתם במדבר. ולוקח את בניהם אחריהם לו לעם בישוב במדבר: