והם עמך ונחלתך וגו׳. לא זהו טענה ראשונה אל תשחת עמך ונחלתך. דשם היתה הטענה דבשביל זה ראוי לחוס מבלי להשחית. וכאן הוספת טענה פן יאמרו. שהם יוציאו לעז שאתה שונא אותם. והרי הם עמך ונחלתך ואיך תסבול הבוז והלעג לשקר:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 9 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכחך הגדול. היינו המופתים כיד ה׳:
ובזרועך הנטויה. שלא יתקבצו המצרים בין מכה למכה להרוג את כל ישראל. היה חרב ה׳ ממית כמה גדולי מצרים באופן שלא היה בהם כח להתאסף לעצה. ודבר זה מבואר יפה בפ׳ וארא ו׳ ו׳ ע״ש. וזה היתה טענתו כי המצרים יחשבו שכ״ז ההשתדלות הרבה והעצומה הי׳ כדי להפיק הנקמה והשנאה להרוג אותם במדבר. ואין זה כבוד לפני הקב״ה לעשות נסים והשתדלות בשביל נקמה ושנאה. כ״ז סיפר משה להוכיח שנצרך לטעון כל אלה הטענות שלא ישמיד אותו דור אע״ג שכבר עשה ה׳ הרבה לטובתם. הרי שאין בטוחות שלא ישמידו כשיחטאו גם בא״י. וזה הי׳ כוונת אותו דרוש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb