אשר אנכי וגו׳ אשר תצוום וגו׳. המה שני חלקי התורה. חלק אגדה שהוא מעיד בם. וזהו אשר אנכי מעיד בכם היום. וחלק הלכה הוא אשר תצוום את בניכם. והוי כמו דכתיב שתי פעמים לכל הדברים אשר אנכי וגו׳ ולכל הדברים אשר תצוום וגו׳ והרבה כן במקרא:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 32 · פסוק 46
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת. אלו היה הכונה לעשות במצות התורה אינו מובן הטעם כי לא דבר ריק הוא מכם. היאך יעלה עה״ד שצווי ה׳ הוא ריק ותו קשה דרשת הירו׳ פאה פ״א א״ר מנא כי לא דבר רק הוא מכם. ואם ריק הוא מכם ריק שאין אתם יגעים בם ומה זה שייך למעשה המצות. אלא פי׳ לשמור. זהו משנה לזכור מה שכבר למדם משה לעשות את כל דברי. להעמיד על נכון דיוק המקרא וזה נקרא עשיית הדברים ממש כמש״כ כ״פ. [וזהו אשר מנה בה״ג לשמור לעשות לעשה בפ״ע. כמש״כ בס׳ דקרא י״ח ה׳ ולהרמב״ם אינו אלא פרטי מצות ת״ח דנחשב לאחד]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb