ושב ה׳ אלהיך. משורש השבה:
קריאה במקור
העמק דבר על דברים · פרק 30 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את שבותך. עיקר הגולה ששמה עיקר ישוב ישראל:
ורחמך. שיתן בלב אוה״ע שיאהבוך. וכן משמעות שורש רחם בכ״מ כמש״כ לעיל י״ג ח׳ והכי אמר ישעיה הנביא והיו מלכים אומניך וגו׳ והביאו את כל אחיכם מנחה לה׳ וגו׳:
ושב. משורש שוב מול את ב״י שנית. היינו עוד הפעם והכי ת״א ויתוב וא״כ הוא פועל עומד לעצמו כ״י. ומזה הוציאו חז״ל דשב הראשון גם כן הוא לעצמו. מש״ה דרשו במגילה דכ״ט והשב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב״ה שב כ״י פי׳ דדבר הלמד מסיפא דקרא דמשמעות ושב הוא לעצמו:
וקבצך מכל העמים. אחר שישוב עיקר הגולה מן הגוים. ישוב ה׳ לקבץ מן העמים אשר הפיצך ה׳ שמה מעט מעט. וכ״כ הרמב״ן בפי׳ על שה״ש עה״פ האלף לך שלמה. שמתחלה יהי׳ קצת קבוץ גליות ע״י רשיון המלכיות ואח״כ יוסיף ה׳ ידו שנית כדכתיב ושב וקבצך וגו׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14b8503e20bcba1db1cad5c54cbe618de29b8383f56b2bec52c67f8a37a09feb