מיד כל חיה, מיד כל חיתא. כוונתו לפי פשוטו שידרוש ה' את דם האדם מיד כל חיה ובהמה, וכמ"ש הרמב"ן ז"ל; ואפשר שכוונתו כמ"ש הרנה"ו ז"ל במאמר חקור דין שחיה היא הנשמה שנקראה יחידה וחיה, וקאי על המאבד עצמו לדעת המוזהר בראש הפסוק, ומסכים עם דקדוק הלשון ומשפט הנגינות. אבל מלת "כל" לכאורה כמיותרת לפי הפירוש הזה. אולם. המתבונן בדרכי לשוננו הקדושה, יראה כי הה"א המחלטת ומפרטת, ומלת "כל" נרדפות הן בענין כמו. החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך" (קהלת ב' י"ד), ובאורו כל חכם עיניו בראשו וכל כסיל בחשך הולך. וכהנה רבות, ולכן נוכל לומר כי מלת "כל" פה היא תמורת הה"א. ובאורו "מיד החיה אדרשנו".
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 9 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b