ומטר לא נתך, ומטרא דהוה נחית לא מטא. ערש"י שכ' "ואף אותן שהיו באויר לא הגיעו לארץ" וערמב"ן שכתב "ועל דעתי שהם דברי משה אל פרעה כו' והחטה והכסמת שהן לכל תיתכם לא נכו במכה הזאת והן ביד האלהים לאבד אותם מכם. (ועי' בשירי תפארת בהערה ט' לחוברת הרביעית שהאריך בזה המחבר וסוף דבריו, וזהו המקרא ומטר לא נתך ארצה, הודיע כי האידים הרבים שהיו באויר מצרים כו' שמהן התילד ביום משפט ההוא גשם זר וגדול, לפי שצוה ה' ביום ההוא להבות אש באויר העליון של מצרים להתיך האידים המולידים הגשם. ובשאר העתים אין מדרך האש הזאת לבוא באויר מצרים. ולכן אין גשמים יורדים במצרים, ובתפלת משה הלכה לה האש היסודי הזאת מאויר מצרים, ולא נתך עוד מטר לארן (?? ) ודע שבתרגום שלנו הגירסא "על ארעא" אבל בכ"י הגירסא "עד ארעא".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 9 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b