ויושם, ושויו. משמע שת' כל' הכתיב "ויישם" (המשים) ולא כל' הקרי "ויושם" (המאכל). ואפשר שכוונתו כהקרי. ובאשר שלא נמצא הבנין שלא נזכר שם פועלו בארמית כבעברית, ע"כ ת' הכוונה ולא המלה, שאלו היתה כוונתו כהכתיב, מדוע שנה הלשון מיחיד לרבים?
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 24 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b