עדיך, תקון זינך. הוא כלי זיין, שכן ת' "כליך" (בראשית כ"ז ג') "זינך" וכן "כלי גבר" (דברים כ"ב ה') ת' "תיקון זיין" ות' כר"א רבו שבת ס"ג ע"א) תכשיט הוא לו. ואל תתמה שאם הוא כלי זיין ממש שהלא גם ללוים שעליהם היה עדים, אמר משה (לעיל ל"ב כ"ז) "שימו איש חרבו" שאפשר שאליהם צוה לשום חרבם להרוג איש את אחיו, וי"א "עדים" זו תפילין כי אבל ביום ראשון אסור בתפילין.
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 33 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b