אם בן הכות דרשע, אם בר חיבא לאלקאה חיבא. ר"ל אם החייב יצא מחוייב מלקות בב"ד, להוציא את מי שאינו מחייב מלקות כמו בלאו שבכללות או שניתק לעשה כו' ועי' מכות ב' ע"ב.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 25 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כדי רשעתו, כמסת חובתה. ר"ל כערך חטאו יהיה מנין המלקיות ולא יותר מל"ט, אבל צ"ע דהוא נגד סוגית הש"ס (מכות דף כ"ב) דשם משמע שעל כל עבירה שהוא מחויב מלקות הוא סופג ל"ט. רק אומדין אותו אם יוכל לקבל באומד הראוי להשתלש, ואפשר שכוונתו בערך העברות שעשה מחוייב ל"ט מלקות על כל כל אחת, וכדמצינו בש"ס "לוקה שתים, לוקה ארבע, לוקה שש" שכוונתם ל"ט מלקות על כל אחת, ועיין בהראב"ע וברמב"ן.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b