אם כפר, אם ממון. עי' בש"ס (ב"ק דף מ') הפלוגתא בין רבנן ובין ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא, אי כופרא ממונא, או כפרה, וערמב"ן שכתב "בעבור היות הכופר כפרה כענין הקרבנות אם הוא אינו חפץ בה אין מכריחין אותו לבא לב"ד לחייבו בכך, ואפי' אם חייבוהו אין ממשכנין אותו, בעבור זה אמר אם" ועי' במיני תרגומא שביאר דברי הרמב"ן ז"ל במ"ש "אין מכריחין אותו שהוא כדעת התוס' במס' כריתות דף י"ב, שכשאמר לא ניחא לי בכפרה אין מכריחין אותו. ומה שהחליט שאין ממשכנין אותו, אף כי הוא נגד דעת הרמב"ם פ"י מ"ה נזקי ממון, וכדברי בעל לחם משנה שם, הנה הוכיח זה מדלא חשיב ר' ישמעאל "אם כפר יושת עליו" בין השלשה "אם" שאינן רשות, במכילתא, וע"ש שביאר בזה בב"ק שם, מלות "שבקן אסתגר בקמייתא".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 21 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יושת, ישוון. ת' ל' רבים דהיינו ב"ד, עי' במיני תרגומא לעיל פסוק כ"ב.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b