וגם בעליו יומת, ואף מרה יתקטל. אולי סובר שהוא מיתה בידי שמים כפרש"י ע"פ סוגית הש"ס (סנהדרין ט"ו ע"ב) וכ"כ הרמב"ן. או שהוא אם לא יתן כופר, ועי' בהרא"ם שכתב "והמת' שת' יתקטל הוא מל' חכמים גם על מיתה בידי שמים כמו שמצינו במס' אבות (פ"א משנה י"ג) ודלא יליף קטלא חייב ועי' מ"ש המתורגמן בש' "מות" ובש' "קטל" שבמיתה בידי שמים מתורגם על הרוב בל' מיתה, כמו "וימת גם אותו, וימיתהו (בראשית ל"ח יו"ד) "שת' "ואמית ואמיתה" אבל "כי חפץ ה' להמיתם" (ש"א ב' כ"ה) ית' "לקטלותהון" ולפי הכלל הזה היה ראוי "לאמיתהון" (ומ"ש בעל לחם ושמלה לחלק, כי במיתה טבעית ית' בל' מיתה, אבל אם הוא ע"ד אמרם ז"ל "מי שנתתייב מיתה או חיה דורסתו או נופל מן הגג" הוא שית' בל' "קטל" הנה לא אדע מדוע ת' "כי אמרו כלנו מתים" [לעיל י"ב ל"ג] "ארי אמרו כלנא מיתין" הלא שם הוא בלי ספק מיתה בידי שמים, גם לא מיתה טבעית, יען כי אם יחסו את מיתתם אל הטבע. לא חזקו על העם למהר לשלחם מן הארץ. ועמ"ש בויקרא ט"ו ל"ב.
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 21 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b