ותשב באיתן קשתו, ותבת בהון נביאותה על דקים אורייתא בסתרא ושוי תוקפא לרוחצנה, ע"פ פרש"י המלות "על דקים אוריתא בסתרא" הן תוספות, ומלות "ותבת בהון נביאותה" הן כלן הת' "ותשב" ות' "וַתֵּשֶׁב" כאלו היה כתוב "וַתָּשָׁב" מנחי הע' כידוע שנחי הע' וחסרי הפ"א נרדפות הן לפעמים "ושוי תוקפא לרוחצנה" הוא ת' "באיתן קשתו", ור"ל ותשב עליהם נבואתו - הם החלומות שחלם להם - בשביל שאיתנו של הקב"ה היה לו לקשת ולמבטח. ולולא דבריו הקדושים הייתי אומר כי ב' פירושים הם "ותבת בהון נביאותה" הוא פי' א' "ושוי תוקפא לרוחצנה" הוא פי' ב'.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 49 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויפזו זרעי ידיו, בכן יתרמא דהב על דרעוהי ואחסין מלכותא ותקוף. ויפזו לדעתו כמו "ויפצו" הם ג"כ ב' פירושים, הפי' הא' הוא "יתרמא דהב על דרעוהי" ע"פ פשוטו ר"ל אז יושלך זהב על זרועו, והפי' הב' הוא "ואחסין מלכותא ותקוף" וינחיל מלכות וגבורה (ואולי מלת "ותקוף" קאי על שלמטה, ור"ל "ותקוף דא הות לה כו' ").
אבן ישראל, אבהן ובגין זרעא דישראל. לפי פרש"י הוא פי' אחד, ולדעתי הם ב' פירושים, הפי' הא' הוא "אבהן ובנין" ע"פ נוטריקין כפרש"י, והפי' הב' הוא זרעא דישראל ע"פ פשוטו אבן ישראל" כמו משפחת ישראל כי "משפחה" ית' כמה פעמים "זרעא".
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b