תחל, תתחל. נראה שגם הת"א מפרש כדעת רש"י והרא"ם ששרשו "חלל" ולא.' התחלה שאלו היתה דעתו מל' התחלה היה מתרגם "תשרי" רק מ"ש "מקדושת אבוה" אולי המ' "מקדושת" יתרה היא. ואפשר שהוא כדין, כי גם "תחחל" היא באתפעל. ונקודתה צ"ל" "תִּתְחָל" וכן אח"כ "היא מִתַּחֲלָא" הוא כאלו היה כתיב בעברית "מתחללת" מפני שהיה דוחק בעיניו לת' "ית אבוהא היא מחללא" אחר כי הוא לא נעשה חלל ופסול לכהונה ע"י זה, ע"כ פי' מלת "את" בעברית כמו "מן" כאשר מצאנו כן [לעיל שמות ט' כ"ט] "כצאתי את העיר".
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 21 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b