נתינה לגר · ויקרא · פרק 18 · פסוק 21

ומזרעך, ומבניך. לכאורה קשה דלקמן (כ' ג') ת' "מזרעו, מזרעה" וכן כפל שם כמה פעמים, ובעל אוג"ר הגיה בפסוק זה ג"כ "ומזרעך" אבל דוחק הוא לשבש כל הספרים, [ורק בכ"י מצאתי הנוסח ומזרעך], ויותר נראה לקיים הגי' "ומבניך" כי בכל ס' בראשית ת' "זרע" בל' "בן" ואפשר לומר דהכא שינה לת' "ומבניך" שלא תטעה לומר שהוא זרע ממש כמ"ש בספרא פ' קדושים ע"ש, ופי' הראב"ד שהוא זרע ממש, או שלא תטעה לומר שהוא "לאעברא בארמיותא" שמשתקין את האומר בנזיפה כמבואר במסכת מגילה (דף כ"ה ע"א), ומזה יש קצת ראיה שלא פי' כת"י וכפי' הערוך ערך "ארם" דתנא דבי ר' ישמעאל סובר כן באמת ומוסיף שאר ע"א, דא"כ היה לו לת' "ומזרעה" ובאמת בירושלמי (מגילה פ"ד הלכה י') הגי' לא כבבלי, בן לע"א הכתוב מדבר, רק זה שהוא נישא ארמית וכו' מעמיד אויבים למקום, והא דקתני במסכת מגילה במתני' האומר "ומזרעך לא תתן וכו'" אינו ראיה לסתור דברינו, שהמלות "ומזרעך לא תתן" עבריות הנה והן לשון הפסוק ולא התרגום, וברי"ף לא גרס שם מלות "לא תתן" רק פעם אחת, וזה פשיט, וע"ש במהרש"א חידושי אגדות, והנה ראיתי מבוכה בתרגום, שבס' בראשית ת' "זרע" בל' "בן" ובפ' קדושים ואמור ובשאר מקומות ת' "זרעא" וגם בס' בראשית עצמו יש חלופים רבים, למשל "זרע אחר" (שם ד' כ"ה) ת' "בר אחרן" "לא נתתה זרע" (שם ט"ו ג') ת' "לא יהבת ולד" "לא לו יהיה הזרע" (שם ל"ח ט') ת' "לא על שמה מתקרי זרעא" ולהפך בפ' אמור שמת' תמיד "זרעא" שינה את דרכו לת' "וזרע אין לה" (ויקרא כ"ב י"ג) "ובר לית לה" ומתחלה חשבתי לומר שבמקום שכוונת הכתוב על הדור הראשון בלבד ית' "בר" או "בנין" ובמקום שכוונת הכתוב גם על הדורות הבאים ית' "זרעא" אבל לפ"ז עדיין יקשה למה ת' "וזרע אין לה, ובר לית לה"? הלא במשנה (יבמות דף ס"ט) מבואר "אפי' זרע זרעה" ועוד קשה למה לא ת' שם "ולד" דהוא כולל בן ובת? והנה לקמן (כ"א כ"ב, כ"ב ג') "זרע אהרן" ית' זרעא דאהרן" ולא "בנין"?? והרב שי"ר ז"ל (בכרם חמד) מיישב התרגום, כי ביחס הבנים לאבותם ית' בל' "בנין" וביחס האבות לבניהם ית' בל' "זרעא" אבל גם זה אינו משפט וכלל מוחלט והדבר צריך עדיין תלמוד.