ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה, ואתתא עם אחתה לא תסב לאעקא לה לגלאה עריתא עלה בחיהא, ת' כמו שמסור לנו בתורה שבע"פ שאחות אשה אסורה רק בחיי אחותה ולאחר מיתה מותרת כמבואר בש"ס (יבמות מ"ט ע"א ובכמה מקומות) ובתרגום סמארטאני ת' כמו "יריעות חוברות אשה אל אחותה" ור"ל לאסור שתי נשים. ופי' זה משובש מעיקרו, כי התורה התירה שתי נשים בפ' כי תצא ובכמה מקומות, ואחד מן המהבילים פי' שפסוק זה חוזר על הפסיק הקודם, וכוונתו שערות אשה ובתה רק בחייה אסירה ולא אחר מות האם או הבת, ומלבד שהוא נגד הקבלה, הוא גם נגד השכל הישר, כי לפי דעתם שתי אחיות אסורות גם אחרי מות האחת, וזו מותרת לאחר מיתה, יציבא בארעא כו'? וע' לקמן (פ' י"ב) וברור הוא שהפשט כהקבלה וכפירוש המת'.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 18 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b