נתינה לגר · שמות · פרק 22 · פסוק 6

במלאכת רעהו, במה דמסר לה חברה, הוא כמ"ש הראב"ע שהוא כמו "לרגל המלאכה" (בראשית ל"ג י"ד) או כמו שאמרו בש"ס (ב"ק ק"ז ע"ב) שמלת "מלאכה" כוללת כל מה שברשות חברו, ודע שהת"א אינו סובר כמ"ש המפרשים שמלות "אם לא" בפסוק זה, הן "שבועה" שזה אינו, שמלות "אם לא" המורות על שבועה ענינן לחיוב ולא לשלילה (וכשרוצה לאמר לשלילה בדרך שבועה יאמר "אם" לבד כמו "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך" (בראשית ט"ו כ"ג) שר"ל לא חוט ולא שרוך נעל "אם יראו את הארץ" אם אתם תבאו אל הארץ" (במדבר י"ד כ"ג ל') ר"ל " לא יראו את הארץ, אתם לא תבואו אל הארץ") רק פירושו שיובא לב"ד ויחקרו אם לא שלח יד, והחקירה תהיה ע"י חיוב שבועה, כמו שדרשו רז"ל נאמר כאן שליחות יד ונאמר להלן שליחות יד, מה להלן שבועה (שנא' "שבועת ה' תהיה בין שניהם") אף כאן שבועה.