נתינה לגר · בראשית · פרק 49 · פסוק 11

אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו, יסחר ישראל לקרתה עמא יבנון היכלה, יהון צדיקיא סחור סחור לה ועבדי אוריתא באולפן עמה. לפי דברי רש"י הפי' הא' הוא המלך המשיח "יסחר ישראל" - שהם גפן - "לקרתה" - שהיא ירושלים - והוא כמו "יש לאל ידי" שפירושו כמו "יש אל לידי" והה"א מן "עירה" הוא במקום ו' הכנוי "ועמא יבנון היכלה" עמא, הוא תרגום של "שרקה" ויבנון הוא ת' של "בני" "היכלה" הוא ת' של "אתונו" כמו שער האיתון (ע' באור נתה"ש במדבר כ"ד י"ז), והפי' הב' הוא "יהון צדיקיא" הוא ת' של גפן "סחור סחור לה" הוא ת' של "עירה (כי עיר וקיר שוים בהוראותיהם) פי' הצדיקים יסבבו את המשיח או יאסור את הצדיקים סביבו כמ"ש בב"ר פ' צ"ח ורבנן אמרי אני "נאסר לגפן" ע"ש "ועבדי אוריתא באולפן עמה" ר"ל ומקימי התורה ילמדו ממנו, והוא ת' של "ולשרקה בני אתנו" וכפירש"י, בני אתנו ע"ש רוכבי אתנות צחורות, ושורקה הוא שם נרדף לגפן, והוא ג"כ משל על מלך המשיח.

כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה. יהא ארגון טב לבושוהי כסותה מילא מילא צבע זהורין וצבעונין. "יהא ארגון טב לבישוהי" הוא ת' של כבס ביין לבושו "כסותה מילא מילא צבע זהורי וצבעונין" הוא ת' של ובדם ענבים סותה. ר"ל לבושו יהיה מארגמן טוב וכסותו צמר רך צבוע צבעים מזהירים ותיבת מילא השני הוא ט"ס. ובכ"י מצאתי מילָא מילָת השני בתי"ו לבסוף מילא או מילת הוא צמר רך כמו "משקל ב' סלעים מילת" (שבת י' ע"א) ואפשר שהכפל בא להורות המשובח שבמילת כמו קדש קדשים.