לא תבשל גדי בחלב אמו, לא תיכלון בשר בחלב. כבר צווחו קמאי, אחרי שהמת' הלך פה אחר הקבלה המסורה לנו, למה ית' בכל הג' מקומות שנזכר הלאו הזה בתורה בל' אכילה, ולא חש להשמיענו איסור הבישול בלא אכילה? וע' בפר"ת יו"ד סי' פ"ו ס"ק א' שתמה ג"כ ע"ז, וכ' "ואולי סבר שבשול אינו אסור רק כשאכלו והוציא הכתוב ללשון בישול שאין אסור באכילה אלא דרך בישול וכ' בתורה ג"פ לעבור עליה בג' לאווין וצ"ע" והנכון הוא כמ"ש לקמן (ויקרא כ"ג ט"ו) שלא חשש המת' לפרש בכ"מ את הכתובים ע"פ דברי הקבלה כ"א במקום שיעמדו המכחישים נגדה, ולכן במצוה זו שאומרים שרק בישול גדי אסור, ת' "לא תיכלון בשר בחלב" וכן "והיו לטטפת" ת' "ויהון לתפילין" וכן "פרי עץ הדר" ת' "אתרוגין" ושמור הכלל הזה בידך כמ"ש בהקדמה כוללת, אבל לא אדע למה ת' "תיכלון" בל"ר, ולא "תיכול" בל"י ככל הפסוק? ורק בכ"י נמצא באמת הנוסח לא תיכול.
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 23 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b