וזרע אין לה, ובר לית לה. צ"ע שלא ת' "ולד" כמו שת' לעיל(בראשית ט"ו ג') ועי' ברמב"ם (פ"ו מה' תרומות הלכה י"ג), ובפירושו למשניות (סוף פ"ז דיבמות) הביא את הספרא "וזרע אין לה אין לי אלא בנה, בתה ובת בנה ובת בתה ובן בתה בן בת בתה מנין ת"ל וזרע אין לה, עין עליה" ר"ל שתדון על זרעה וזרע זרעה עד הסוף ע"ש, וכיון שפשט הכתוב מורה רק על בן לבד, ת' כפשוטו והוא כמ"ש בהקדמה כוללת שבכ"מ שאין הצדוקין חולקין על הקבלה הניח המת' את הכתוב כפשוטו, וכן כתבתי כבר בכמה מקומות. ושבה, ותתוב. משמע שמפרש "ושבה" שיכולה לשוב. ואיננו תנאי כמ"ש בת"י וע' בנתה"ש.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 22 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b