חבצלת השרון על דניאל · פרק 6 · פסוק 5

אדין סרכיא וכו'. הנה דרך המתאנים לדבר סרה על אחד מהיושבים ראשונה במלכות להעבירו משער המלך או למען אשר יצוה יסירו את ראשו הלא יהיה ר ימצאו לו עילה אשר חטא לאדוניו למלך הלז או לזולתו אשר היה לפניו באמרם אליו אל ישית אדוננו את האיש צר ואויב הזה בשער המלך כי לא אמון בו והשמר פן ואל יעשה לך כאשר עשה למלך פלוני אשר מרר בו ויעשה הרע בעיניי וימלט ושתי אלה בקשו ולא מצאו נגד דניאל וראשונה שמו פניהם למצוא מצד מלכותא הוא מצד המלכות הזה וזהו הוו בעין עילה להשכחה לדניאל מצד מלכותא ולא יכולו כי כל עילה ושחיתה לא יכלין להשכחה וגם הסבו פניהם אל הדרך השני הנמצא בו דבר רע כאשר לפני מלכים התיצב ולא נמצא בזה וזהו אומרו וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי וזהו אומרו למעלה לשון עתיד ואומר להשכחה ובסופו נאמר השתכחת לשון עבר:

עוד אפשר כי הם אמרו הלא ראינו די מלכא עשית להקמותיה על כל מלכותא ועל כן אמרו בלבם הנה הטוב טוב הוא למצוא עליו עלה מצד מלכותא מפאת הנוגע אל המלכות כמרד ודומה לו לאמר למלך ראה נא אשר בחרת איש עברי אשר הבאת לנו להשתרר על מלכותא כי באשר הקמותו שם נפל ולא לבד עילה אשר היא מרד מצד מלכותא כי אם גם ושחיתה שהוא דבר יצא ממנו נזק מה לא יכלין להשכחה בהווה או עתיד על פי איזו הכנה וגם מהעבר עד היום ההוא מאז דריוש נצב מלך כל שלו וכו' לא השתכחת עלוהי אין צריך לומר עלה במזיד כי אם גם שלו ושחיתה מה לא נמצא בו: