והנה היה מקום לחשוב על המלך לאמר כי להיותו כושה? קלון על אשר העזו פנים נגדו ונגד אלהיו עשה בערמה לפאר לרומם את אלהי ישראל ואשר משרתיו שדרך מישך וכו' עשו יפה בעתו די התרחיצו עלוהי ומלת מלכא שניו כי לית אלה יכול להצלה כדנה אך מי יודע אולי לא כן לבו עמהם כי מרו את דברו ויבזוהו בקהל רב ולא יבצר היתה בלבו שומה ורבה משטמה על כן להורות לעין כל כי כפיו ולשונו כן לבו ברוממות אל בגרונו וששדרך מישך וכו' לבבו שלם עמם כאשר דבר על כן באדין מלכא נ"נ הצלח וכו' כלומר באדין בלי איחור כי אם אז בעת שהלבינו פניו הצלח אותם וינטלם וינשאם במדינת בבל כי אין מקום לומר כי גם זה עשה לחפות כי כולי האי לא הוה עביד:
קריאה במקור
חבצלת השרון על דניאל · פרק 3 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chavatzelet HaSharon, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273122&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3749927ee73666e3252fe7b0096b1fa1d26183058a287f788bb72bfe98f81ce4