ארין מלכא בלשאצר וכו'. אמר כי עתה הוסיף להבהל כי גם כי עד כה היה מתבהל לא יבצר ממנו יאמר בלבו אולי גם כי רעה תהיה נוכל הועיל כאשר נדע את הדבר בטרם תבא ותהוא ארכא לשלותי אך בראותו כי אין אתו יודע עד מה נדמה נדמה באומרו כי אבדה תקותו מהיות מרפא למחלתו ובכן זיוהי עודם שנין עלוהי כי אין המלך נוטה לבו לנטות מהאמת להשתבש ולחשוב אולי טוב הדבר באשר נוגע אליו כי אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי אך רברבנוהי אשר לא הגיעה אליהם הרעה היו משתבשין ואומרים דברים אשר לא כן למען ייטב לב המלך כי יבארו ויפתרו לפי הנאתו אך מלכא שהיה בוער באש לבו דתני ליבה לא משתבש:
קריאה במקור
חבצלת השרון על דניאל · פרק 5 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chavatzelet HaSharon, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273122&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3749927ee73666e3252fe7b0096b1fa1d26183058a287f788bb72bfe98f81ce4