קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 17 · פסוק 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כעזובת החרש, עזובה הוא שם דבר כמו ורבה העזובה בקרב הארץ (למעלה ו' י"ב), והנה אמר כי ערי מעוזו של יעקב הנזכר למעלה תהיינה שממה ועזובה כעין שממת היער, כעזובת ערי האמורי שהניח עריו חרבות בימי יהושע כמו יער, וברחו להם מפני בני ישראל והיו עריהם שממה (רש"י).
2
החרש, תרגום יער חורשא.
3
והאמיר, אילנות גבוהים. וגיז' ואחרים פירשו על הלקט שמניחים בשדה בעבור העניים, וזה לא יתכן כלל, תחלה כי אין לקט ביער, והיה ראוי שיזכיר השדה לא החרש, ועוד כי המשל הזה כבר נאמר למעלה, ולמה נשנה? ועוד מפני בני ישראל אי אפשר שיהיה המכוון בו בעבור העניים, כי אין טעם מפני כטעם בעבור, ואין הכוונה בו להנאת פלוני, אלא מפחד פלוני, וגם לא שמענו שיהיו העניים נקראים בני ישראל סתם, ועוד מה שהיו מניחים בשביל העניים היו מניחים ג"כ לגר. והנה הזכיר החורש והאמיר מפני שהזכיר בפסוק הקודם את האשרים שהם יער.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e