על כן תטעי, אין הכוונה לפיכך יבואך עונש זה, שא"כ היה לו לומר לכן (עיין מה שכתבתי בבכורי העתים תקפ"ח עמוד קל"ז), אך טעמו שכחת אלהי ישעך ובכן נָטַעַתְּ וגו'.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 17 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נטעי נעמנים, נטיעות לתאוה ותענוג, כלומר עָזַבְתְּ הטוב האמתי ובִקַשְתְּ הֶעָרֵב.
וזמרת זר תזרענו, ותזרעי כרמך בזמורת זרים, זמורה לקוחה מארץ אחרת, והכוונה כטעם כי נטשת עמך בית יעקב, וגם על התחברם עם ארם.
תזרענו, שלא לכפול פעמים רבות שרש נטע, אמר לשון זריעה במקום לשון נטיעה, וגם להיותו לשון נופל על לשון זר; וצריך לפרש תזרענו ענין פזור, כי הזורע הוא מפזר הזרע, ושרש זרה וזרע קרובים; והכנוי חוזר אל השדה אע"פ שלא נזכר. ומלת תזרענו זרה בדקדוק, כי היא לנכח הזכר, והיה צריך לומר תזרעי אותו, כי הדבור הוא לנכח הנקבה; ונראה כי כן היה מנהג הלשון לומר תפקדֶנו לנכח הזכר ולנכח הנקבה בשוה, שאם היו אומרים תפקדִינו היה מתחלף עם תפקדי אותנו, ואם היו אומרים תפקדִיהו היו אומרים גם בלשון עבר פקדתיהו, והיה מתחלף פקדתְ אותו עם פקדתי אותו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e