קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 33 · פסוק 24

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ובל יאמר שכן חליתי, דבק עם פסחים בזזו בז, אפילו מי שהוא שוכב על מטתו מחמת חולי לא יאמר חליתי ולא אוכל לבוז בז, אלא יקום גם הוא ממטתו וילך לשלול שלל.
2
שכן, שם התאר מענין כלביא שכן, כמעט שכנה דומה נפשי, ישכנו אדיריך (נחום ג' י"ח, ואין צורך להגיה ישכבו), ובין כתפיו שכן שענינם שכיבה ומתיחת הגוף על המטה או על דבר אחר Coccejus וכן בערבי סַכֵּן נאמר על מנוחת הלילה Schultens. והמפרשים פירשו על יושבי ירושלם כלם.
3
העם היושב בה נשוא עון, זו חתימת הנבואה וחוזר לעיניך תראינה ירושלם נוה שאנן, אמר העם היושב בירושלם יהיה חפשי מכל מיני רעה ופגע.
4
נשוא עון, סלוח עון (רש״י), כמו אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים ל"ב א') והטעם כי יושבי ירושלם לא תאונה אליהם שום רעה, ונגע לא יקרב באהליהם, כי יהיו כאדם שנסלחו לו כל חטאיו (כי אין אדם אשר לא יחטא) ויפק רצון מה’.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e