והרשעים כים נגרש, המפרשים פירשו לשון גירוש, וכן ויגרשו מימיו, ונ"ל שאין לשון גירוש מתיישב יפה כאן, מלבד שלא מצאנו גירוש בקל (חוץ מן הבינוני והפעול, ואין להביא מהם ראיה), ונ"ל כי גרש הנאמר כאן הוא ענין בפני עצמו, מל' ועלתה כיאור כלה ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים (עמוס ח' ח'), וטעם ונגרשה ונשקעה, תהיה הארץ מכוסה במים ובטיט כארץ מצרים כשהיאור עולה, וטעם כים נגרש, כים שמימיו עכורים.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 57 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי השקט לא יוכל, ואם היה שוקט היו מימיו נעשים צלולים, וע"י שהשקט לא יוכל, מימיו עכורין ברפש וטיט; וטעם המשל, כי כמו שא"א למי הים שיהיו צלולים, כן רשעים גמורים אין להם רפואה, וזה כנגד מה שאמר ורפאתיו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e