מקרקר קיר ושוע אל ההר, פירשו לשון הריסת הקיר שיהרסהו האויב, ואנשי העיר יְשַוְּעוּ ויזעקו אל ההר, וזה לא היה בימי סנחריב, גם לא יבא לשון שועה על זעקת שבר אלא לתפלה ותחנה, ובראותי כי הנביא סומך לזה שמות אומות ועילם נשא אשפה וקיר ערה מגן, נ"ל כי גם כאן הוא מזכיר שמות אומות שהיו בחיל סנחריב, והנה קיר הנזכר בפסוק זה הוא הגוי הנזכר בפסוק שאחריו, ושוע הוא הנזכר ביחזקאל (כ"ג כ"ג) פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם, ויונתן תרגם שלשת השמות האלה (פקוד ושוע וקוע) שמות אומות, ומקרא מסייעו ואל יושבי פקוד (ירמיה נ' כא), וטעם מקרקר בל"ח ל' זעקה (עיין בערוך) והמלה מלה טבעית, והכוונה כי אנשי קיר העומדים בצבאות סנחריב ירימו קול על אנשי ירושלם וכן אנשי שוע ירימו קול לצד ההר ששם תוקפה של ירושלם, כלו' לצד הר ציון היא עיר דוד.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 22 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מקרקר קיר, לשון הנופל על הלשון.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e