ויקרא את שמו נח לאמר כו'. הנה לא יצדק רק נח זה ינחנו. או נחמן זה ינחמנו כמו שארז"ל (ב"ר פכ"ה). אך לזה נשית לב אל בלתי אומרו עליו ויולד את נח ככל הקודמים. ויולד את אנוש. ויולד את קינן. ואין לומר שלא הזכיר שמו עד יפרש טעם יקרא בה. שהרי נא' ויולד את קין ואח"כ אומר קניתי איש כו'. וכן נשים לב אל אומרו לאמר. ולא אמר כי אמר זה ינחמנו כו'. אך יכוין כי ממנו נבנה העולם וכפי הנראה לא נעלמה ידיעה מאותן הדורות. וע"כ יתכן כי ידע למך כי נח הוא לבדו ינוח. כי כל זולתו ימחו מן העולם. וזהו ויקרא את שמו נח כו' אך לא אמר לבני הדור שקראו נח על שהוא לבדו ינוח. כי יקראו עליו תגר כמ"ש רז"ל (שם פ' ל"ב) שהיו עושים לנח באו' להם שהיה עושה התיבה על שהיה עתיד לבא מבול. אך לאמר כלומר מה שהבין לאמר בגלוי. הוא זה ינחמנו ממעשנו. שבימיו ינוחמו מן האדמה אשר אררה ה' שבזעת אפם יאכלו לחם זה היה לאמר לזולת. אך לא כן לבו. רק שזה לבדו ינוח לו כמשמעו:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 5 · פסקה 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50