תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 5 · פסקה 32

ויהי נח בן חמש מאות שנה כו'. או' ויולד נח בהזכרת שמו הוא מיותר והיל"ל ויולד את שם כו' יהיה כי זה הוליד בנים דומים לאביהם. כמו שארז"ל בב"ר (שם פכ"ו) כי בנים צדיקים היו כשבא המבול ובזכותם נצולו. ותהיה כוונת הכתוב לתת טעבי אל השאר בני נח מה שלא נשאר מזרע זולתו אפי' קטניהם. לז"א ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד. שכבש ה' מעיינו ולא הוליד עד היותו בן ת"ק שנה. למען לא יהיה הגדול בן ק' שנה שלמים במבול. לשלא יהיה בר עונשין כמ"ש רז"ל שם. ב' כי היו דומים לאב. וז"א ויולד נח כמדבר ויהי כי החל האדם כו' עד סוף הפרשה מפורש בתחלת פ' נח בס"ד:

ובמסורה ו' פסוקים של ה' תיבות סמוכות מב' אותיות כל אחד מהן. (א) נח את שם את חם. (ב) כי גם זה לך בן. (ג) כי יד על כס יה. (ד) ע"כ לא בא אל שולחן המלך. (ה) גם לי גם לך לא יהיה. (ו) אין זה כ"א רע לב. ויהיה הרמז כי הוא כעין ויכוח היצה"ר. עם היצה"ט. כי היצה"ר אומר לאדם נח את שם. לומר עשה נחת רוח בין את שם הוא יצר הטוב בעל שם טוב. וגם את חם הוא יצה"ר שבחטא יתחמם תן חלק לזה וגם לזה. ואל תחוש מהרעה הבאה עלך מהעון. כי גם אל תראי כי גם זה לך בן. כי גם העון שהוא אויב. נעשה לפעמי' בן ע"י התשובה. כשהיא מאהבה וזדונות נעשים כזכיות. כמאמר רשב"ל (ביומא דף פ"ו). ואל תחוש שמא לא תוכל נגד יצרך. כי הלא יד על כס יה נשבע להיות מלחמה לה' בעמלק הוא יצה"ר כי שרו של עמלק הוא סמא"ל. הוא יצה"ר כי ה' ילחם לך עם היצה"ר עד תשוב בתשובה להפך הזדון לזכות. משיב היצה"ט ואומרו ע"כ. שהוא על עשות האדם כן. שחטא בכוונה שישוב אח"כ. לא בא אל שולחן המלך בג"ע. כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה משיב היצה"ר ואומר גם לי גם לך לא יהיה שלא יתעסק לא במצות עשה ולא במצות ל"ת. וינוח מעמל בעה"ז ולא יקניט לא את היצ"ט. ולא את היצה"ר. משיב היצ"ט ואומר אין זה כי אם רע לב. כי היות בטל מעשות טוב ומעשות רע. לעון יחשב כי הוא עשות רצון היצה"ר וזהו אין זה כי אם רע לב כלו' אין זה בלתי עשות רצון זה ולא רצון זה. כי אם רע לב הוא עשות רצון היצה"ר ועצתו. כי שומר נפשו ירחק ממנו: