או בשר כי יהיה בעורו מכות אש וכו'. הוא החלוק' החמשית. הם הנגעים הבאים על ג"ע שנקרא מכוה. כד"א (משלי ו׳:כ״ח) אם יהלך איש על הגחלים כו' הבא על אשת רעהו וכו'. ועל זאת במקום המכוה יוצאת בהרת לבנה וכו'. והוא מז"ל כי הבא על אשת איש כאלו ג"כ שופך דמים. כ"א ימצאנו בעלה הוא ימיתנו כי קנאה חמת גבר ולא יחמול. או לפחות יתלבנו פניו. וזה ירמוז באומרו לבנה אדמדמת. שיתלבנו פני בעלה ויתפקר להמית נפש. או לפחות אם לא ימיתנה לא יבצר הליבון פנים. וזהו אומר' לבנה. וע"י המראות ישפוט משובתו או תשובתו ע"ד המפורש למעלה. ועל גסות הרוח שג"כ באים עליו נגעים הוא אומר אחרי כן ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש. ועל השביעית והיא על צרות העין אמר או בזקן. כי הזקן הוראות כבוד אשר איננו בצר עין. כי אינו כי איזהו מכובד המכבד את הבריות. והצר עין הוא בלתי מכבד ע"כ יתייחס לו צרעת בזקנו:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · ויקרא · פרק 13 · פסקה 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50