ויהי אחר וגו'. הנה ארז"ל ויהי אחר הדברים שהיה אברהם מהרהר בלבו ואומר לא יפה עשיתי שלא לקחתי אשה ליצחק זה כמה שנים כי הלא לעת כזאת היו לו כמה בנים ואילו היה נשחט ע"י העקידה הייתי מתנחם בזרעו. אך עתה אלו היה נשחט איך הייתי נשאר בלא נין ונכד. ע"כ מיד ויהי אחר הדברים האלה ויוגד לאברהם וגו' ובתואל ילד את רבקה וגו'. אמר לו הקב"ה הנה עדין לא נולדה בת זוגו של יצחק עד עתה. ובזה נבא אל ענין אומרו לאמר כי הלא לא יתיישב כי למי יתעתד לאמר אברהם הענין. אך הוא לתת טעם מה יתן ומה יוסיף לאברהם מה שהוגד לו כי ילדה מלכה בנים את עוץ ואת בוז כו'. ע"כ אמר מה שהוגד לאברהם אינו בשביל עוץ ובוז כו' מצד עצמם. כי אם למה שנמשך מאלה מה שבתואל ילד את רבקה. שיהיה ככובר בכברא עד מצוא המרגליות ואז זורק את החול ונוטלה. והוא כי היה בשורתו שהיא בת זוגו של יצחק וזה אומרו לאמר. כלומר. מה שיוגד וגו'. הוא כדי לאמר הנמשך שהוא ובתואל ילד את רבקה:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 22 · פסקה 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50