תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 41 · פסקה 45

ויקרא פרעה וכו'. ג' הדברים הנאמרים בכתוב יראו בלתי מקושרים וגם מה בצע בהודעת תת לו אשה. וגם קריאת שם זה. היה ראוי בהגידו הפתרון מיד. ועוד שאם אומרו ויצא יוסף כו'. הוא כשהרכיבוהו במרכבת המשנה אשר לו כו' הרי נאמר. אך יאמר כי הלא לא בחכמה עשה פרעה את הדבר הזה להעבירו במרכבת המשנה ויקראו לפניו אברך ונתון כו'. כי יהיה אפשר יתקוממו המון קריה וגדוליה לאמר הלא עבד הוא ומזל במצרים מעכב מלהיות לו מעלה. וגם אינו חק המלכות וגם יאמרו אתמול נחשד על אדונותו והושם בבור והיא חרפת מצרים ישתרר עליהם. והלא פרעה היה ירא מהעם פן יעבירוהו ממלך. כי השבע השביע את יוסף בל יגלה על ל' הקדש. ע"כ אמר כי נשמר המלך מזה ולתקן הדבר עשה ב' דברים. טרם הוציאו אותו בכרוזא קרא בחיל. (א) כי ויקרא פרעה שם יוסף צפנת כו'. לאמר אין זה תחת המזל כי הלא צפונות אלוה ממעל הוא ידע. וגם ראיה שגם אדוניו לא לעבד חשבו. לא לעושה רעה עם אשתו. כי א"כ היה לא היה נותן לו את בתו. בין על היותו עבד. בין על מעשה אשתו. אך זה ראיה לעיני הכל כי לעבד לא נחשב. כי גונב מארץ העברים ושגם מאשתו לא עשה מאומה. ובזה אין פחד יתקוממו העם. וזהו או' ויקרא פרעה שם יוסף כו'. וגם ויתן לו את אסנת כו' ועל ידי ב' הכנות אלה היה מה שויצא יוסף האמור למעלה: