תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 41 · פסקה 40

אתה תהיה וגו'. הנה נראה היפוך בסידרי הסררה. וגם אומרו ויאמר פרעה עודנו מדבר עמו. וגם אומרו ראה נתתי. איך תצדק ראי' בזה. וכן אומרו אל יוסף אני פרעה. הרי אמר למעלה רק הכסא וגו'. ועוד כי אל עמו היה לו לאמר ולא ליוסף. אך יאמר אתה אמרת ירא פרעה איש וגו' וישיתהו על ארץ מצרים שהוא להשתרר על הארץ. והנני עושה יותר כי תהיה על ביתי. והיא כי אולי על שיצא שמעך שעתה עבד כמאמר שר המשקים אולי לא יחשבוך על כן אני מתחיל ונותנך על ביתי ובראותם זה על פיך ישק כל עמי. שיהיה עד גדר שרק הכסא אגדל וגם זה יהיה לי ממך כאלו אתה מושיבני על כסאי. ויצדק דבר זה בעצם במאמרם ז"ל שהשבעו פרעה בל יגלה שלא ידע לשון הקודש פן יעבירוהו לפי חקם נמצא יוסף נותן לו הכסא וזהו ממך. ושמא תאמר אולי יאמרו העם כי כעבד נאמן בית נתתיך על ביתי. ולא יודו שררתך זה אני אומר ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים ובמה היה זה. הלא הוא כי ויסר את טבעתו וגו'. וילבש אותו בגדי חורין מה שאין עבד במצרים יכול ללבוש ולא לרכוב דרך מעלה. וז"א וירכב אותו וגו' ויקראו לפניו אברך. שהכל יברכו על ברכיהם לפניו כעבדים לו ובכלל הכרוז היה ונתון אותו וגו'. מה שאין עבד יכול לעלות שם לגדולה. ועכ"ז כלם מודים ועושים. הנה ראה בעיניו כי נתן אותו על כל ארץ מצרים. ואחר המעשה הזה אמר פרעה אל יוסף. הנה על ידי שעשיתי מעתה אני פרעה וגו'. כי איני מכני עצמי בתואר שררה ובתואר מלך. לומר אני פרעה מלך מצרים כי אם אני פרעה נקרא בשמי כאחד העם אך השררה לך תהיה. כי ובלעדיך וגו'. או יאמר אני פרעה. אם הייתי אומר סתם בלעדיך לא ירים איש כו'. היה נראה שגם אני בכלל לז"א אני פרעה כלומר עומד במקומי ושררתי. ועל זולתי אני אומר ובלעדיך לא ירים איש כו'. באופן שגם השרים יכנעו לך ולא המון העם בלבד: