ויאמר אברם כו'. הנה וי"ו של ואם אקח יתירה. ואם הוא שגם לא יקח מאשר לו בביתו. אין צריך לאומרו כי אם הרכוש שלקח בחרבו ובקשתו לא יקח ק"ו מהון ביתו. אך לזה נשית לב אל אומרו תן לי הנפש ולא אמר תן לי האנשים. אך הנה ארז"ל (שם פ' ל"ט) שגייר אברם את הבנים ושהם גזרו ערלות אבותיהם. ובזה יאמר תן לי הנפש אשר עשית וגיירת מעמי. כד"א ואת הנפש אשר עשו בחרן. וזהו תן לי כאלו שלו היו כבר כי קנאם כאלו ילדם והרכוש קח לך. כי לא קמתם כנפש בעצם. ועל שתיהן השיב על הנפש הרימותי ידי כו' מחוט ועד שרוך מהם אתן שאמרתי תן לי. ובכלל השבועה ואם אקח מכל אשר לך היא הרכוש. לא על שאינו שלי כי הלא הצלתי לעצמי. רק על חילול ה' שלא תאמר אתה החושב שלא זכיתי בו תאמר אני העשרתי את אברם. ואמר בלעדי כלומר מופרש ממני הוא הרכוש כדי לתתו לך שלא אכלתי ממני מפני קדוש ה'. וז"א בלעדי רק כו' מיעוט במלת רק המעשר שנתן לכהן והוא על כי מן הדין של אברהם היה:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 14 · פסקה 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50