תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 15 · פסקה 14

שמעו עמים כו'. אחר או' איך הקב"ה פעל עם המצריים צרה וטובה בימין וכן לישראל בה ובהפכה חזרו אל ענין ראשון הוא קריעת הים ואמרו כי שמעו בגלות העמים ורגזו כי כולם ידעו כמשז"ל (ש"ר פ' כ"א) ויבקע הים לא נאמר אלא ויבקעו המים הם כל מימות שבעולם ושאלו על הדבר ושמעו ענין קריעת ים סוף אך חיל וכאב של הריגת בני אפרים שהיה דמם צועק אחז ליושבי פלשת באו' כי עתה ישראל ינקמו נקמת אחיהם ואז נבהלו אלופי אדום פן יעברו בם ישראל לארץ דרך ארצם ויצר להם כי על כן אמר אחרי כן לא תעבור בי וכן אילי מואב יאחזמו רעד. מן הטעם עצמו פן יעברו דרך ארצם ועל הכל נמוגו כל יושבי כנען כי עליהם הם הולכים לקחת את ארצם מידם ובקשו מעתה ישראל מאתו יתברך יפיל על כלם אימתה ופחד. באופן ידמו כאבן מהתקומם על ישראל עד עברם לארץ כי כעת עדיין לא קנו השלמות הראוי ושטן מקטרג בשעת הסכנה כי אחרי כן אז יהיו לצדיקים מתייחסים לעם ה' אין פחדם על ישראל ולאפס ותהו יחשבו וזהו עד יעבור עמך ה' כלו' שיעברו בשלמות. שיהיו אז מתייחסים לעם ה' בבואם לארץ ועוד נוחילה לפניך והוא עד יעבור עם זו קנית במצרים ככתוב אצלנו על הלא הוא אביך קנך כלומר ולא תהיה ההעברה לארץ דור שני אלא היוצאים שקנית כלם לא כאשר היה כי כל ששים רבוא שמעשרים שנה ומעלה יעברו לארץ וכן היה מתקיים אם לא על עון המרגלים ועל עשותם את העגל: