תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 15 · פסקה 17

תביאמו כו'. ראוי לשים לב באו' מכון לשבתך פעלת ה'. כי מהנראה מרז"ל כי על הב"ה ידבר ואיך יאמר פעל ה' ית' ועדיין לא נעשה בעת ההיא ועוד איך ייחסנו לפעולתו ית' באו' פעלת ובאו' מקדש ה' כוננו ידיך ושלמה בנאו ועוד באו' ה' ימלוך כו' איך יתקשר אל הקודם ובמ"ש ז"ל שהוא לעתיד למה הוזכר פה ועוד או' אחרי כן כי בא סוס פרעה כו' שהוא כמודיע אשר לא ידענו וגם הוא בלתי מתקשר אל מאי דסליק מיניה ולא עוד אלא שהוא או' בל' כי שמשמעו כנותן טעם אל האמור ואיננו ועוד או' כי בא סוס פרעה כי הלא גם פרעה בא בים. והנה לבא אל הענין נקדים כי הנה הבית השלישי אשר אליו דאבה נפשנו תוב"ב לא כראשון ושני מעשה ידי אדם הוא. כ"א רוחני מעשה אלהים כנודע ועליו אמר יעקב אין זה כ"א בית אלהים כמפורש במקומו והנה לא יקום הוא יתב' לעשותו כי הנה מקודם יברא העולם נברא כנראה מרז"ל בשמות רבה (פ' כ"א) ובזה יאמר כי ברוח הקדש אשר עליה ה' הופיע בדברי השירה הזאת ראו והנה אפשר יתעתדו דברי' גורמי' הטלטל יש' מארצו ית'. ע"כ מאז משה ובני ישראל חילו פניו ית' ואמרו הנה אשר נבקש מאתך הוא כי תביאמו כו'. כי לא תהיה ביאתנו לארץ. להטלטל עוד ממנה כי אם תביאמו ותטעמו כאילנות נטועים בהר נחלתך ובמה יתקיים זה הלא הוא כי מעתה לא יבנה בהמ"ק ע"י אדם כ"א מכון לשבתך פעלת ה' מאז בעצמך אותו מקדש ה' אשר כוננו ידיך שהוא הבית הג'. המקווה שעל ידו נזכה לבלתי הטלטל עולמות והנה נתקבל צלותהון ויתעתדו להיות להם חירות מגליות ומלאך המות כי אין ספק שאם היה הדבר נמשך כן שהבית הג' היה מאז לולא מעשה העגל שהחזיר זוהמת נחש למקומם:

ונחזור אל הענין אמרו לא לנו ה' לא לנו אנו מבקשים זה כ"א על דבר כבוד שמך כ"א כה תעשה לנטוע אותנו בארצך ובב"ה העתיד מעתה הנה יהיה שה' ימלוך לעולם ועד כאשר בזמן הבית הג' שלא יחלק מכבודו למלכיות בשר ודם ולא יתחלל כבוד מלכותו בחורבנות ב"ה כ"א שה' ימלוך לעולם ועד שהוא העתיד שתהיה מלכותו גלוי וניכר לכל העמים בלי הפסק כאשר סידרו קדמונינו באו' עד לא עשה ארץ וחוצות ה' מלך. ובהכינו יצורים כו' ה' מלך. ועת יקבץ נפוצים כו' ה' ימלוך לעולם ועד. הנה כי פסוק ה' ימלוך פירשוהו על העתיד לבא בימות המשיח. ותהי בקשת יש' שיתקיים מאז יצאו ישראל ממצרים ולשמא יאמר אלהינו ית' כי לא יתכן יהיה זה מאז עד תתפרסם גדולתו בעולם ע"י המשך הדורות מה שאין כן בעת ההיא כי הנה נס קריעת ים סוף שהיה גדול לעיני כל העמים הלא כל היושבים שם הם המצריים כבר מתו ואיך יתפרסם שמו בעולם ע"י מתים לז"א אין זה עיכוב כי הלא בא סוס פרעה כו'. כלו' כי סוס פרעה ורכבו ופרשיו שבאו בים הם היו אשר וישב ה' עליהם את מי הים. אך לא את פרעה עצמו כי הוא נשאר וז"א כי בא סוס פרעה עם היות שגם בא פרעה עם סוסו אך הוא לומר כי סוס פרעה כו' הם אשר וישב ה' עליהם את מי הים אך לא על פרעה עם היות שהוא גם הוא בא לא נאמר עליו וישב ה' עליהם כו' וע"כ אינו מזכיר אלא את מי שבא וישב כו' והוא מאמרז"ל בפסוק ולא נשאר בהם עד אחד כי א' נשאר והיה במים עד גרונו ואו' מי כמוך ברפיון הכ"ף וא"כ מי יפרסם גדולתו ית' יותר ממנו מאשר עיניו ראו ולא זר וא"כ איפה אין עיכוב מהעשות שאלתנו על זה: