תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 40 · פסקה 15

כי גונב כו'. אמר אל תאמר בלבבך הלא טוב לך שלא אזכירך פן יפשפש במעשיך באומר כי לא על חנם הובאת לימכר מארץ העברים אולי נמכרת בגניבתך. וגם לא בצדקתך נתנוך בבור הזה ע"כ על האחד אמר כי גונב שהוא חששת אולי גנבתי ונמכרתי נהפוך הוא כי אני גונבתי מארץ העברים. ועל השני וגם פה לא עשיתי וכו' מיצרת גברתי. והראיה כי שמו אותי בבור כחייב ממון כי לו חטאתי על בעולת בעל אחת דתו להמית רק להפיס אותה. באופן כי לא יהי' אסון אם תזכירני ובטחונו שאם יזכירהו שודאי יצא הוא כי ראה ב' אשמות תחת ידו עון הדבה ועון העשר טיפין. כי עון דבת האבר מן החי כבר נתמרק במה שהוטבל' כתנתו בדם ועל אומרו שקוראים לאחיו עבדים לבני הלחנות נמכר לעבד ד"פ בעד ד' בניהן. ועל אומרו שהיו נושאים עיניהם בבנות הארץ. על כן ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. ועל העשר טיפות זרע כבר היה עשר שנים בבית הסוהר. ובכן כיון ששלמו העשר אמר שודאי יצא וכן אפשר נרמז באומרו והוצאתני מן הבית הזה שעולים ארבע תיבות אלו כמספר התם כל חטא אצבעותי. ואז היה יוצא אם לא שנענש בשנתים אחרות בעד ב' זכירו' כמדובר ובאומרו נא יכוין אל תתני לבוטח בך כי דע איפה שאם היית תזכירני מקודם לא היית מוציאני. והוא כי לא מלאו הימים של העשר שנים אך להיות נא ששלם הזמן ידעתי כי הוצאתני וגו':