חזקוני · ויקרא · פרק 6 · פסוק 3

מדו בד וי״‎ו יתרה, כמו וי״‎ו דוחיתו ארץ, בנו בעור בנו צפור, ואל תתמה על המ״‎ם אם היא נקודה בחירק שהרי דוגמתו מצינו שיורד על פי מדותיו.

מדו בד הם כתונת מצנפת ואבנט שכולם בד. והוציאם הכתוב בלשון יחיד, לפי שכולן כלבוש אחד שאינו לובשם זה בלא זה. ומכנסי בד כתב לעצמו כמו שמצינו בפרשת תצוה. אחר שפירש בגדי כהן גדול והדיוט חזר ופי׳‎ האבנט והמכנסים לשניהם, ובתורת כהנים מרבה להו לארבעה בגדים מיתורא דילבש דמצי למימר ולבש מדו בד ומכנסי בד על בשרו, או יהיו על בשרו מה ת״‎ל ילבש לרבות שנים בגדים אחרים.

על בשרו כנוי לערוה כמו זב מבשרו זובה בבשרה.

והרים את הדשן פשטיה דקרא כשרוצה להרים את הדשן מעל המזבח לובש בגדי כהונה שאין לעלות על המזבח בבגדי חול.

את הדשן מן הדשן מלא קומץ.