ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי וכו' אפ' לומר במ"ש פ"ק דע"ז דישראל מיסרן תדיר לנכות חובתן מעט מעט משל לאוהב ושונא דלאוהב נפרע מעט מעט ולעת קץ יהיה פרו"ע ויצא ידי חובתו ולשונא הכל בבת אחת ואין לו תקומה וז"ש ואמר' אודך כי אנפת לשעבר תדיר יסורין וזה רחמים וז"ש אודך ה' מדת רחמים כי אנפת בי ועתה תשוב אפך כי כבר פרעתי. הנה אל שמחובר בשם ישראל ישועתי דיעשה לכבוד שמו. אבטח ולא אפחד כי אנחנו עמו וכשם שהוא חי וקיים כך ישראל לא יכלו כמ"ש בזהר הקדוש. כי עזי וזמרת יה מה שלא היה שלם שמו כ"י כי יד על כס יה עתה ה' כלו. ויהי לי לישועה אפשר מ"ש כי לי בני ישראל עבדים וכיוצא וכל מקום שנאמר לי לעולם כמשז"ל. ועמ"ש בעניותי בפסוק אודך ה' בס' הקטן ראש דוד דף צ' בס"ד:
קריאה במקור
צוארי שלל · הפטרת יום שמיני של פסח · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzaverei Shalal, Jerusalem, 1965
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001140240&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e8e07c3dc82c5450d75d7cc2f44cc098cfe0fe93d5943b0eb18fb8dbf42f1042