והאוכל מנבלתם. אשמעינן קרא שאין באוכל נבלה טומאה יותר חמורה מטומאת ערב, אף שעדיין הטומאה מונחת בתוך מעיו, שהבלועה מעכבתה מלטמא, כי טומאה בלועה אינה מטמאה, לכן טיהרו הכתוב כשטבל והעריב שמשו, כ"ה פשטיה דקרא לדעת התלמוד (חולין ע"א), אמנם ממה שהעמיד קרא טומאת האוכל בין טומאת נוגע ונושא, בא ללמדנו ליתן שיעור לנושא ולנוגע כדי אכילה (עי' תוס' חולין שם סד"ה מי לא עסקינן):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e