הוא היה עשה. תרגומו על מימריה הוה מתעביד, לא שהיא היה עושה מה שהוטל עליהם לעשות, דא"כ היא היה משרת להם, ומאי ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר, אבל פירוש הוא היה עושה הוא היה המצוה לעשות, כי המצוה לעשות יקרא עושה, כמו ועשית שולחן ועשית מנורת זהב (רא"ם) והוא נקרא אצלינו פעל מסבב. ויתכן לפרש לשון עשיה ענין דחיקה כמו הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג׳:י״ט) ויש בלשון דחיקה גם הממהר על חברו לעשות דבר, כי כל ממהר דוחק את השעה, כמו והנוגשים אצים, ויאיצו המלאכים שענינם הדחיקה על מהירות הפעולה (דרינגען, איילען) וטעמו כאן יוסף היה ממונה על האסירים שבבית הסוהר לדחוק אותם ולמהרם על המלאכות שהיו צריכים לעשות שם:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 39 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e