הכתב והקבלה · שמות · פרק 38 · פסוק 21

פקודי המשכן. יש הבדל לרש"פ בין ספירה לפקידה, ספירת פרטיים אחדיים זה לזה נקראה ספירה (צאהלען), וספירת פרטיים כלליים זה לזה לעשותו כלל אחד תקרא פקידה (צוזאממען רעכנען), שאם יש עשרה פרטים אחדיים ומונה מן אחד עד עשרה יקרא ספירה, וכשיש כאן פרט אחד המחזיק שני אחדיים ופרט אחד המחזיק שלש ופרט אחד המחזיק חמש אחדיים, ומחשב אותן יחד לעשות מהן סך הכולל עשרה זה יקרא פקד (אדירען), והוא לשון מושאל מן פקד המורה על הזכירה כמו פקד את שרה, כי צריך לזכור בזכרונו כמות כל סכום וסכום ולצרפם במחשבתו להוציא מהם הסך הכולל, ולכן לא נמצא רוב שמושי פקד מלשון מנין רק בספירת בני האדם, והטעם שאין דרך למנות בני אדם כמו שאר דברים אחד לאחד רק סופרים אותם על ידי צירוף סכומות הבתים והמשפחות, שידע תחלה סכום נפש כל בית בפ"ע ומצרף אח"כ סכומות הבתים זו לזו ועושה לו סך הכל כך וכך, וכן מ"ש (שמואל א ט״ו:ד׳) ויפקדם בטלאים היה בד"ז, שכנגד כל סכום הנפשות שבאיזה בית או משפחה הפריש כנגדו סך טלאים, שאם הי' בבית ה' נפשות הפריש ה' טלאים וכן כולם והיה אח"כ מונה מספר שהפריש יחד ועלה לו סך הכל של כל הנפשות, וכן מ"ש מספר מפקד העם (שמואל ב כ״ד:ט׳) דהיינו סך הכולל של מפקד העם שהיה מונה בדרך פקידה, דהיינו ע"י צירוף סכומות הנפשות שבבתים ובמשפחות (זוממא זוממארום), וכן כאן פקודי המשכן היינו צירוף הסכומות המחולפות אשר לזהב לזהב, לכסף לכסף, לנחושת לנחשת, שלא התנדבו בשוה זה כך וזה כך, שאע"פ שבכסף היה יד כולם בשוה מחצית השקל לכל אחד, זהו חוץ ממה שנדבו עוד יותר בנדבת המשכן שעשאו ממנו כלי שרת ושלא הוזכר כאן, כמ"ש רש"י בתרומה: