הכתב והקבלה · בראשית · פרק 28 · פסוק 13

נצב עליו. לשון עמידה ונציבה לא ישמשו דוקא על העמידה בזקיפת קומה הפך השכיבה והישיבה, אבל ישמש גם על מעמד התעלותי (בייאשטאנד), בין תועלת השירות והשמוש, כמו ועמדה לפני המלך (מלכים א א׳:ב׳), היו עומדים לפני שלמה (שם יו"ד), והוא עומד עליהם דאברהם, שכולם תועליות השירות והשמוש, בין תועליות העזר והישועה, יעמוד לימין אביון, אף חכמתי עמדה לי, שענינם תועלת העזר והישועה, וכן לשון נציבה ישמש גם למעמד התועלותי, הנער הנצב על הקוצרים (רות ב׳:ו׳), שהוא לתועלת סדור ענין הקצירה, שיתעסק כ"א בריחוק הראוי מחברו כדי שלא ידחוק איש את אחיו ותתבטל המלאכה, וכדומה מן תועליות המשגיח על עושי המלאכה, וכן ושמואל עומד נצב עליהם (שמואל א י״ט:כ׳) הוא ג"כ עמידה לתועלת הלמודיים הנצרכים להשגת הנבואה, לכן ת"י שמואל קאים מליף עלויהון, ולכן ישמש שורש נציב על פקידי המדינה אשר עינם תמיד בהשגחת התועליות והרחקת ההפסד והנזק למדינה (לאנדשטאֶנדע), כמו שנים עשר נציבים (מלכים א ד׳:ז׳); ויעקב שהיה כעת נדחה מפני עשו אחיו, וגם נלקחו ממנו כל נכסיו, כפי שקבלו רז"ל ובס' הישר, והיה נפרד מאבותיו, מתרחק מקדושת א"י להתנודד לח"ל, שאין ספק שכל אלה היו מצערות את לבבו, ונראה לו במראה הנבואה מאת ה' שהמקום יהיה בעזרתו וישמרנו בכל אשר ילך וכדומה מן ההבטחות הטובות זמניות ונצחיות כמוזכר במאמר הש"י אליו, לכן אמר מקודם בדרך כלל והנה ה' נצב עליו כלומר המקום ב"ה עומד לימין עזרתו, ולפי"ז מ"ש רש"י נצב עליו לשמרו, אין מלת לשמרו תוספת על לשון המקרא, אבל הוא נכלל בלשון נצב שהוראתו מעמד התועלותי, ומלת עליו אינו שב על הסולם כ"א על יעקב וכדאיתא במדרש. ויתורגם נצב עליו (שטאנד איהם בייא), ואונקלס ויב"ע שתרגמו נצב מעתד, יראה שהוא מן ועתדה בשדה לך (משלי כ״ד:כ״ז), שענינו הכנה וזמון לסדר הכל כראוי (בערייטען, אָרדנען), וכן כאן נצב עליו ה' היה מוכן ומזומן לפניו לסדר כל עניניו לטובתו (פעראָרדענטע איבער איהן), והכל הולך אל כוונה אחת להרחיק ההגשמה, והמתרגמו כמו אנכי נצב על עין המים, מגשם את הבלתי ראוי להגשימו:

שכב עליה. כמו שוכב בקרבה או בתוכה, כי יש על במקום בתוך, כל העובר על הפקודים, נהפך עלי לבי, שהוא כמו נהפך לבי בקרבי (איכה א׳:כ׳), אמנם אמר עליה להורות בכוונה שניה על הדרש שהזכיר רש"י: