יאכל עד, יחלק שלל. הביזה והשלל נקרא עד מענין העברה, והסרה כמו עד ירח (איוב כ"ה) מעדה בגד (משלי כ"ה) כלומר יסיר אור הירח, מסיר בגדו, והביזה והשלל יסור מבעליו ויבוא לשולליו. ועש"ז נקרא הביזה גם כן בשם שלל, והוא גם כן ענין הסרה כמו ונשל הברזל, מוליך יועצים שולל, למחוסר דעת, וענין שלילה שהוסר ונשלל מבעליו, וזה שתרגם אונקלס כל לשון שלל עדאה, שהוא ענין הסרה. כי תרגום לא יסורו לא יעידון, וז"ש במדרש בקרבנות הכתוב מדבר. בבקר יאכל עד את הכבש האחד תעשה בבקר, ולערב יחלק שלל, את השני תעשה בין הערבים, וכת"א. ומכונים הקרבנות בשם עד ושלל, לפי שתכליתם היא הכפרה, שעיקר המכוון בלשון כפרה, קנוח העון והסרתו כמ"ש באחרי, ותרגום לא תוכלי כפרה (ישעיה מ"ז) לאעדיותא:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 49 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e